Chap. 7
שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם:
Reviens, reviens, ô la Sulamite, reviens, reviens, que nous puissions te regarder ! Pourquoi voulez-vous regarder la Sulamite, comme on fait d’un ballet de deux chœurs ?
Rachi
שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית. אוֹמְרִים אֵלַי, ''שׁוּבִי שׁוּבִי מֵאַחַר הַמָּקוֹם'': הַשּׁוּלַמִּית. הַשְּׁלֵמָה בֶּאֱמוּנָתֶךָ עִמּוֹ, שׁוּבִי שׁוּבִי אֵלֵינוּ: וְנֶחֱזֶה בָּךְ. נַצִּיב מִמֵּךְ נְצִיבִים וְשִׁלְטוֹנִים, כְּמוֹ ''וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם''. כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא. דָּבָר אַחֵר: ''וְנֶחֱזֶה בָּךְ'', נִתְבּוֹנֵן אֵלַיִךְ מַה גְּדֻלָּה לִתֵּן לָךְ. וְהִיא אוֹמֶרֶת, ''מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית''? מַה גְּדֻלָּה אַתֶּם יְכוֹלִים לִפְסֹק לִי שֶׁתְּהֵא שָׁוָה לִגְדֻלָּתִי, אֲפִלּוּ לִגְדֻלַּת דִּגְלֵי מְחוֹלוֹת מַחֲנוֹת הַמִּדְבָּר?
1
מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן:
Que tes pas sont ravissants dans tes brodequins, fille de noble race ! Les contours de tes hanches sont comme des colliers, œuvre d’une main d’artiste.
Rachi
מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים. הֵם אוֹמְרִים לָהּ, ''חֲפֵצִים אָנוּ שֶׁתִּדְבְּקִי בָּנוּ בִּשְׁבִיל נוֹי וַחֲשִׁיבוּת שֶׁרָאִינוּ בָּךְ בְּעוֹדָךְ בְּיָפְיֵךְ'': מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ. בַּעֲלִיַּת הָרְגָלִים, בַּת נְדִיבִים: חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים. קְבוּצַת עֲדָיֵי זָהָב קְרוּיָה ''חֲלִי כָתֶם'', אלחל''י בְּלָשׁוֹן עַרְבִי. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ עַל נִקְבֵי הַשִּׁיתִין שֶׁל נְסָכִים שֶׁנַּעֲשׂוּ מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, עֲגֻלִּים כְּמוֹ יָרֵךְ. ''כְּמוֹ חֲלָאִים'', לְשׁוֹן חֲפִירָה, כְּמוֹ ''חֻלְיַת הַבּוֹר'': מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן. יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה. אָמָּן כְּמוֹ אוּמָן. קִלּוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׂרָאֵל מְקַלְּסִין אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה. מַתְחִילִין מֵרֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז'' וְיוֹרְדִין וּבָאִין עַד ''שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ'' לְפִי שֶׁהֵן בָּאִין לְרַצּוֹתוֹ לְהוֹרִיד שְׁכִינָתוֹ מִן הָעֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים, וְהוּא מוֹנֶה קִלּוּסָם מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה: ''מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ'', הֵם הָרַגְלַיִם, וּמוֹנֶה וְהוֹלֵךְ עַד ''רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל'' עַד שֶׁהוּא בָּא לְמָשְׁכָהּ אֵלָיו:
2
שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים:
Ton giron est comme une coupe arrondie, pleine d’un breuvage parfumé ; ton corps est comme une meule de froment, bordée de roses.
Rachi
שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר. טַבּוּרֵךְ כְּאַגָּן שֶׁל מַיִם צְלוּלִים שֶׁרוֹחֲצִין בָּהֶן, וְהוּא עָשׂוּי מֵאַבְנֵי שַׁיִשׁ, וּבְלָשׁוֹן עַרְבִי קָרוּי סַהַר. עַל שֵׁם שֶׁהַטַּבּוּר כְּמוֹ נֶקֶב עָגֹל, מוֹשְׁלוֹ כְאַגָּן עָגֹל. וְהַקִּלּוּס הַזֶּה אֵינוֹ מֵעִנְיַן נוֹי אִשָּׁה כַּקִּלּוּס הָעֶלְיוֹן, לְפִי שֶׁהָעֶלְיוֹן דּוֹדָהּ מְקַלְּסָהּ, וְזֶה רֵעוֹתֶיהָ מְקַלְּסוֹת אוֹתָהּ עַל שֵׁם מַעֲשֶׂיהָ, לוֹמַר: ''הֲגוּנָה לְהִתְחַבֵּר עִמָּנוּ''. וְהַדֻּגְמָא עַל שֵׁם לִשְׁכַּת הַגָּזִית הַיּוֹשֶׁבֶת בְּטַבּוּר הָאָרֶץ: אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג. לֹא יִכְלֶה מִשָּׁם מַשְׁקֶה, רוֹצֶה לוֹמַר, לֹא יִכְלֶה וְלֹא יִפְסֹק מִשָּׁם שׁוּם דִּבְרֵי הוֹרָאָה: בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים. שֶׁהַכֹּל צְרִיכִין לָהּ: סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים. גְּדוּרָה וּמְסֻיֶּגֶת בְּגֶדֶר שׁוֹשַׁנִּים. דַּי לָהּ בְּגָדֵר קַל, וְאֵין אֶחָד מֵהֶם פּוֹרֵץ בּוֹ לִכָּנֵס. הֲרֵי חָתָן נִכְנָס לַחֻפָּה, לִבּוֹ מְגַעְגֵּעַ לַחֻפָּה וּלְחִבַּת חִתּוּנָיו. בָּא לִזָּקֵק לָהּ, אָמְרָה לוֹ, ''טִפַּת דָּם כְּחַרְדָּל רָאִיתִי''. הֲרֵי הוֹפֵךְ פָּנָיו לְצַד אַחֵר. וְלֹא נְשָׁכוֹ נָחָשׁ, וְלֹא עַקְרָב עוֹקְצוֹ. הֲרֵי שֶׁהוּא עוֹבֵר בַּדֶּרֶךְ, רָאָה בַּכּוּרוֹת בְּרָאשֵׁי הַתְּאֵנִים. פָּשַׁט יָדוֹ לִטֹּל, אוֹמְרִים לוֹ, ''שֶׁל בְּעָלִים הֵם''. הוּא מוֹשֵׁךְ יָדוֹ מִפְּנֵי הַגָּזֵל, הֲרֵי ''סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים'':
3
שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תָּאֳמֵי צְבִיָּה:
Tes deux seins sont comme deux faons, jumeaux d’une biche.
Rachi
שְׁנֵי שָׁדַיִךְ. שְׁתֵּי הַלּוּחוֹת. דָּבָר אַחֵר: מֶלֶךְ וְכֹהֵן גָּדוֹל:
4
צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק:
Ton cou est comme une tour d’ivoire ; tes yeux sont comme les piscines de Hesbon, près de la porte de Bâth-Rabbîm ; ton nez comme la tour du Liban qui regarde du côté de Damas.
Rachi
צַוָּארֵךְ. הַהֵיכָל וְהַמִּזְבֵּחַ שֶׁהֵם זְקוּפִים וּגְבֹהִים, וְלִשְׁכַּת הַגָּזִית גַּם הִיא שָׁם עֲשׂוּיָה לְחֹזֶק וּלְמָגֵן ''כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן'': עֵינַיִךְ. כַּבְּרֵכוֹת אֲשֶׁר בְּחֶשְׁבּוֹן הַמּוֹשְׁכוֹת מַיִם, כָּךְ עֵינַיִךְ עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים. חֲכָמַיִךְ, כְּשֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, הָעִיר בַּת רַבַּת עָם, וַעֲסוּקִים בְּחֶשְׁבּוֹן תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת, חָכְמָתָם וּבִינָתָם לְעֵינֵי הָעַמִּים, מוֹשְׁכוֹת כִּבְרֵכוֹת מַיִם. וְעוֹד יֵשׁ לְפָרֵשׁ ''בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן'' כְּמוֹ ''יוֹנִים'' וּלְשׁוֹן מִשְׁנָה הוּא: ''הַלּוֹקֵחַ יוֹנֵי שׁוֹבָךְ מַפְרִיחַ בְּרִיכָה רִאשׁוֹנָה''. קוביד''ש בלע''ז: אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן. אֵינִי יָכוֹל לְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן חֹטֶם, לֹא לְעִנְיַן פְּשָׁט וְלֹא לְעִנְיַן דֻּגְמָא, כִּי מַה קִּלּוּס נוֹי יֵשׁ בְּחֹטֶם גָּדוֹל וְזָקוּף כְּמִגְדָּל? וְאוֹמֵר אֲנִי, ''אַפֵּךְ'' לְשׁוֹן פָּנִים, וְזֶה שֶׁהוּא אוֹמֵר לְשׁוֹן יָחִיד, וְאֵינוֹ אוֹמֵר ''אַפַּיִךְ'', שֶׁעַל הַמֵּצַח הוּא מְדַבֵּר שֶׁהוּא עִיקַּר הַכָּרַת פָּנִים, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, ''הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם''. וְתֵדַע, שֶׁהֲרֵי מְקַלְּסָם וְהוֹלֵךְ מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה. ''עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן'', וְאַחֲרֵיהֶם הַמֵּצַח. וְכֵן הָאֻמּוֹת מְקַלְּסוֹת ''מִצְחֵךָ חָזָק לְעֻמַּת'' מֵצַח כָּל הַבָּאִים לְהַרְעוֹתֵךְ וּלְפַתּוֹתֵךְ: כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק. רָאִיתִי בַּמִּדְרָשׁ זֶה בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה, שֶׁהָעוֹמֵד עָלָיו צוֹפֶה וּמוֹנֶה כַּמָּה בָּתִּים יֵשׁ בְּדַמָּשֶׂק. דָּבָר אַחֵר: פָּנַיִךְ צוֹפוֹת פְּנֵי דַמָּשֶׂק מְצַפּוֹת לְבֹא שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם עַד דַּמֶּשֶׂק, שֶׁעֲתִידָה לְהַרְחִיב עַד דַּמָּשֶׂק:
5
רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים:
Ta tête est posée sur toi, pareille au Carmel, les boucles de tes cheveux ressemblent à l’écarlate : un roi serait enchaîné par ces boucles !
Rachi
רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל. אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן ''וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָ''. הֲרֵי הִיא חָזְקָן וּמוֹרָאָן כְּסֶלַע הָרִים, וְכַרְמֶל הוּא רֹאשׁ הֶהָרִים: וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ. קְלִיעַת שַׂעֲרוֹת נְזִירַיִךְ נָאָה בְּמִצְוֹת כִּקְלִיעַת אַרְגָּמָן: וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ. עַל שֵׁם שֶׁהַקְּלִיעָה מֻדְלֵת עַל גֹּבַהּ הָרֹאשׁ: מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים. שְׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם קָשׁוּר בַּתַּלְתַּלִּים, שֶׁנֶּאֱמַר, ''נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ'': רְהָטִים. קורנ''ץ בלע''ז. כֵּן קוֹרִין לְתַלְתַּלֵּי הָאֲזוֹרוֹת שֶׁקּוֹשְׁרִין בָּהֶן הַחֲגוֹרוֹת. דָּבָר אַחֵר: ''מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים'' הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְשָׁר בְּאַהֲבָה, בְּמִצְוֹת, וּבְרִיצוֹת שֶׁאַתֶּם רָצִים לְפָנָיו:
6
מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים:
Que tu es belle, que tu es attrayante, mon amour, dans l’enivrement des caresses !
Rachi
מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ. אַחַר שֶׁפָּרַט קִלּוּס כָּל אֵבֶר וְאֵבֶר, כָּלַל כָּל דָּבָר: ''מַה יָּפִית'' כֻּלָּךְ, ''וּמַה נָּעַמְתְּ'' לִדָּבֵק בָּךְ אַהֲבָה הַהוֹגֶנֶת לְהִתְעַנֵּג בָּהּ:
7
זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת:
Cette taille qui te distingue est semblable à un palmier, et tes seins à des grappes.
Rachi
זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר. רָאִינוּ נוֹי קוֹמָתֵךְ בִּימֵי נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁכָּל הָאֻמּוֹת הָיוּ כּוֹרְעוֹת וְנוֹפְלוֹת לִפְנֵי הַצֶּלֶם, וְאַתָּה עָמַדְתָּ בְּקוֹמָה זְקוּפָה כַּתָּמָר הַזֶּה: וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת. דָּנִיֵּאל, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל, וַעֲזַרְיָה, שֶׁהָיוּ לָךְ כְּשָׁדַיִם לִינֹק מֵהֶם, דָּמוּ לְאֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁמַּשְׁפִּיעוֹת מַשְׁקֶה. כָּךְ הֵם הִשְׁפִּיעוּ לְהָנִיק וּלְלַמֵּד אֶת הַכֹּל שֶׁאֵין יִרְאָה כְּיִרְאַתְכֶם. עַד כָּאן קִלְּסוּהוּ הָאֻמּוֹת, מִכָּאן וְאֵילָךְ דִּבְרֵי שְׁכִינָה לְגָלוּת יִשְׂרָאֵל שֶׁבֵּין הָאֻמּוֹת:
8
אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים:
Je me suis dit : "Je monterai au palmier, je saisirai ses rameaux ; que tes seins soient pour moi comme des grappes de la vigne, et l’odeur de tes narines comme celle des pommes ;
Rachi
אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר. מִתְפָּאֵר אֲנִי בֵּין חֲיָלוֹת שֶׁל מַעְלָה בָּכֶם שֶׁאֶתְעַלֶּה וְאֶתְקַדֵּשׁ עַל יְדֵיכֶם בַּתַּחְתּוֹנִים שֶׁתְּקַדְּשׁוּ אֶת שְׁמִי בֵּין הָאוּמּוֹת: אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו. וַאֲנִי אֱחוֹז וְאֶדְבַּק בָּכֶם, סנסנים עֲנָפִים: וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ. וְעַתָּה הָאֲמִתִּי אֶת דְּבָרַי שֶׁלֹּא תִּתְפַּתִּי אַחֲרֵי הָאוּמּוֹת וְיִהְיוּ הַטּוֹבִים וְהַחֲכָמִים שֶׁבֵּיךְ עוֹמְדִים בֶּאֱמוּנָתָם לְהָשִׁיב דְּבָרִים לַמְפַתִּים אוֹתְךָ שֶׁיִּלְמְדוּ מֵהֶם הַקְּטַנִּים שֶׁבָּהֶם:
9
וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים:
et ton palais comme un vin exquis… Qui coule doucement pour mon bien-aimé et rend loquaces même les lèvres assoupies.
Rachi
וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב. הִזָּהֲרִי בִּתְשׁוּבוֹתַיִךְ שֶׁיִּהְיוּ כְּיֵין הַטּוֹב: הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים. זְהִירָה אֲנִי לְהָשִׁיב לָהֶם שֶׁאֶעֱמֹד בֶּאֱמוּנָתִי, שֶׁיְּהֵא חִכִּי הוֹלֵךְ לִפְנֵי דּוֹדִי לְאַהֲבַת מִישׁוֹר, שֶׁהוּא מִן הַלֵּב, וְלֹא בִּרְמִיָּה וַעֲקִיבָה: כְּיֵין הַטּוֹב. שֶׁהוּא דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים. אַף אֲבוֹתַי בַּקֶּבֶר יִשְׂמְחוּ בִּי וְיוֹדוּ עַל חֶלְקָם. ''דּוֹבֵב'' מַרְחִישׁ, פרומי''ד בלע''ז, וִיסוֹדוֹ לְשׁוֹן דִּבּוּר. וְכָךְ הִיא הַתְּשׁוּבָה. ''אֲנִי לְדוֹדִי וְגַם הוּא מִשְׁתּוֹקֵק לִי'':
10
אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ: (ס)
Je suis à mon bien-aimé, et lui, il est épris de moi.
11
לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִינָה בַּכְּפָרִים:
Viens, mon bien-aimé, sortons dans les champs, passons la nuit dans les hameaux.
Rachi
לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה. דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּעֵרוּבִין אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַל תְּדִינֵנִי כְּיוֹשְׁבֵי כְּרַכִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גָּזֵל וַעֲרָיוֹת, אֶלָּא כְּיוֹשְׁבֵי פְּרָזוֹת שֶׁהֵם בַּעֲלֵי אֻמָּנוּת וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחָק: נָלִינָה בַּכְּפָרִים. נָלִינָה בַּכּוֹפְרִים. בֹּא וְאַרְאֶךָ בְּנֵי עֵשָׂו שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם טוֹבָה וְכוֹפְרִים בָּךְ:
12
נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ:
De bon matin, nous irons dans les vignes, nous verrons si les ceps fleurissent, si les bourgeons ont éclaté, si les grenades sont en fleurs. Là je te prodiguerai mes caresses.
Rachi
נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים. אֵלּוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת: נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן. אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִקְרָא: פִּתַּח הַסְּמָדַר. כְּשֶׁהַפֶּרַח נוֹפֵל וְהָעֲנָבִים נִיכָּרִים הוּא פִּתּוּחַ הַסְּמָדַר וְלָהֶם דִּימָּה בַּעֲלֵי מִשְׁנָה שֶׁהֵם קְרוֹבִים לֵיהָנוֹת מֵהֶם בְּהוֹרָאַת הַתּוֹרָה: הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים. כְּשֶׁהֵם גְּמוּרִים וְהַנֵּץ שֶׁסְּבִיבוֹתֵיהֶן נוֹפֵל, הֵנֵצוּ נוֹפֵל נִצּוֹ וְלָהֶם דִּימָּה בַּעֲלֵי תַּלְמוּד שֶׁהֵן בְּחָכְמָה גְּמוּרָה וּרְאוּיִין לְהוֹרוֹת: שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי. שָׁם אַרְאֶךָּ אֶת כְּבוֹדִי וְגָדְלִי שֶׁבַח בְּנֵי וּבְנוֹתַי:
13
הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ:
Les mandragores répandent leur parfum ; à nos portes se montrent les plus beaux fruits, nouveaux et anciens, que j’ai réservés pour toi, mon bien-aimé !
Rachi
הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ. דּוּדָאֵי הַתְּאֵנִים הַטּוֹבוֹת וְהָרָעוֹת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, ''הִרְאַנִי ה' וְהִנֵּה שְׁנֵי דּוּדָאֵי תְאֵנִים וגו' הַדּוּד אֶחָד תְּאֵנִים טֹבוֹת וגו' וְהַדּוּד אֶחָד תְּאֵנִים רָעוֹת מְאֹד אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה''. אֵלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל. עַכְשָׁיו שְׁנֵיהֶם נָתְנוּ רֵיחַ, כֻּלָּם מְבַקְּשִׁים פָּנֶיךָ: וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים. יֵשׁ בְּיָדֵינוּ שְׂכַר מִצְוֹת הַרְבֵּה: חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים. שֶׁחִדְּשׁוּ סוֹפְרִים עִם הַיְשָׁנִים שֶׁכָּתַבְתָּ עָלַי: צָפַנְתִּי לָךְ. לְשִׁמְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ צָפַנְתִּי בְּלִבִּי. דָּבָר אַחֵר: צָפַנְתִּי לְהַרְאוֹת לְךָ שֶׁקִּיַּמְתִּים:
14
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source